«

»

הדפס פוסט זה

פסח – ניקיון הבית

- שאלה -

א. כמה זמן צריך להשקיע בניקיון הבית לפסח?

ב. מה צריך לנקות וכיצד?

- תשובה -

א. בפועל, הניקיון (ההכרחי – משום חשש חמץ) אינו צריך לקחת יותר מיום עד יומיים תלוי בגודל הבית ומספר החדרים.

ב. זה הכלל: כל מקום שדרך להכניס לשם חמץ יש לבודקו (נשים לב שאמרו לבדקו ולא לקרצפו). והבדיקה היא לראות שאין שם חתיכות חמץ (לא פירורים). אבק ולכלוך אינם חמץ. אמנם מנהג רווח בימינו לנקות היטב את כל הבית לפני זמן בדיקת החמץ,  אך אם מחליטים לעשות כך יש לשים לב שלא להחמיר בזה הרבה שלא יבוא על חשבון היחסים במשפחה ושמחת החג. בנוגע להכשרת כלי המטבח ופירוט נוסף ראו להלן.

ברוב בתי ישראל כיום, הימים שבין פורים לפסח הם ימי ניקיונות קדחתניים מתישים ומתוחים. רבים חוששים מאוד שיגיע חג הפסח והם לא יספיקו לסיים את הניקיונות. החששות הופכות ללחצים שבתורם מתורגמים בין היתר, לחיכוכים בין בני המשפחה. בשורות אלו נביא את הצעותיהם של כמה מפוסקי זמנינו (שניתן לסמוך עליהם להלכה) להכנות שפויות יותר לחג הפסח, וזאת ללא מקורות ונימוקים. בפעם הבאה נפרסם עיון רחב ביסודות העומדים בבסיס חובת הניקיון והבדיקה, ויתר החששות הנוגעים לחמץ ותערובתו בפסח.

 להלן הפירוט:

רצפות: בזמנינו אין לנו רצפות עפר בעלי סדקים עמוקים. ולכן די לטאטא ולנקות בחומר ניקוי את רצפת הבית המרוצפת. אין צורך לבדוק את הסדקים הקטנים, אם חומר הניקוי חודר לתוכם.

ארונות אוכל: אם לא ישתמשו בארון בפסח סוגרים ואין צריך לנקות. במידה וכן ישתמשו בארון בפסח, הוציאו את כל האוכל, ורחצו את הארון במטלית ספוגה בחומר ניקוי. ודאו שחומר הניקוי נכנס לכל הסדקים, וחודר לתוך פירורים העלולים להימצא שם. יש נוהגים אח"כ לצפות את הארון בנייר עטיפה.

מקרר: הוציאו את האוכל, ורחצו במטלית ספוגה בחומר ניקוי. יש הנוהגים לכסות את המדפים (כדאי להשאיר חורים לאוורור).

ארונות בגדים: במידה ויש אפשרות סבירה להימצאות חמץ בארון, יש לבדוק באם נמצאים בו חתיכות חמץ. אם אין סבירות שחמץ נכנס למקומות אלו אין צריך לנקות. דין זה כולל מדפים, שידות, קומת מרתף וכל מקרה אחר דומה.

הכשרת כיורים: לשפוך קומקום מים רותחים לתוכם ועל צדדיהם כמו הכשרת השיש. יש שנוהגים לשפוך מים חמים מעורבים באקונומיקה לתוך הכיור ובמורד חור הניקוז.

משטח עליון של שלחן: אם היה מכוסה במפה כל השנה מספיק ניקוי במטלית לחה, ואם היה השולחן חשוף יש לנקות בחומר חריף. לדעת הר' עובדיה יוסף צריך לערות על השולחן (אם אכלו עליו חמץ ללא מפה) מים רותחים (ואם יש חשש לפגיעה בשולחן אפשר להסתפק בכיסוי המפה).

משטחי שיש ונירוסטה: אם השתמשו בהם עם חמץ חם, צריך לנקות אותם היטב, ואח"כ אפשר לשפוך עליהם מים רותחים, או לכסותם לגמרי כך ששום דבר הכשר לפסח לא יגע בהם. הרבה נוהגים לעשות את שתי הפעולות הנ"ל.

ברזים: ניקוי. ללא תהליך הכשרה נוסף.

כיריים–חלק עליון (הגז): רוחצים את משטח הגז, צדדיו, והכפתורים במטלית ספוגה בחומר ניקוי חריף (פנטסטיק, או תכשיר דומה). הנוהג המקובל היום הוא לכסות בנייר אלומיניום אחר ההכשרה. אם רוצים להשתמש באותה החצובה (הרשת עליה יושב הסיר) ללא כיסוי, יש לרוחצה היטב ולהחזירה למקומה ואח"כ להכשירה ע"י הדלקת כל המבערים בלהבה הגבוהה ביותר האפשרית, ויש נוהגים לכסות את האש בבלעך (פח) או בנייר אלומיניום עבה בשעת הדלקת כל המבערים. כדי להעביר את החום לכל המשטח העליון, ולהגביר את החום על החצובות. יש לאפשר ללהבות לבעור בצורה זו 5-10 דקות. ולדעת הרב עובדיה יוסף, די בהגעלת החצובה במים רותחין, ואין צורך בהדלקת המבערים.

תנור אפיה: ניקוי היטב של התנור מחמץ מכל פירורי חמץ הראויים לאכילה במטלית ספוגה בחומר ניקוי חריף המתאים לשימוש בתנור, אחרי הניקיון במנקה תנורים, אין צורך לעוד ניקיון בתנור. המתנה 24 שעות מהשימוש האחרון בחמץ (לדעת הר' עובדיה יוסף אין צורך בהמתנה), הסקת התנור בחום הכי גבוה למשך שעה. כשיש חלון זכוכית בדלת התנור, למנהג האשכנזים רצוי לכסות כל חלק הפנימי בנייר אלומיניום אחר ההכשרה.

את רשתות התנור, ניתן להכשיר באותו תהליך כמו הכשרת התנור עצמו.

אין להכשיר את תבניות התנור מפני שהן דורשות ליבון (אך בזה הן גם נהרסות), ולכן יש להשתמש בתבניות מיוחדות לפסח.

אם אין משתמשים בתנור: הרי כל האמור לעיל אין בו צורך, יש רק לוודא אם אין בפנים חמץ גמור הראוי לאכילה, ולסגור את דלת התנור בנייר דבק.

מיקרוגל ביתי: להרתיח מים עם חומר ניקוי במשך מספר דקות, עד שדפנות המיקרוגל יספגו את האדים. את המגש יש להגעיל. נכון להשתמש בפסח באמצעות כלים סגורים אך אין צורך בסגירה הרמטית.

מדיח כלים: ניקוי יסודי, ונכון להפעיל את המכונה ללא כלים בשטיפה ברותחין עם חומרי ניקוי.

סירים, מחבתות וסכו"ם: כל דבר שלא ישתמשו בו בפסח, יש להצניעו במקום סגור או שמור, ובאופן שיזכיר לו שלא להשתמש בו בפסח. אם יש בהם חשש חמץ, צריך גם למכור את החמץ שבתוכם (דהיינו בעת מכירת החמץ – לכלול גם את הכלים הללו).

אם רוצים להשתמש בפסח: הכלל המרכזי בהכשרת כלים לפסח הוא – "כבולעו כן פולטו". כלומר: אופן ההכשרה יהיה דומה לאופן בו נבלע החמץ בכלי. דוגמא: כלי שמבשלים בו אורז, בשר וכו' – כיון שעיקר פעולת הבישול מתבצעת ע"יּ הרתחהובעזרת נוזלים, הרי שהכשרת הכלי תעשה על ידי הגעלה. לפיכך: חמץ שנתבשל בכלי ללא נוזלים יוכשר על ידי ליבון. דוגמא: רשת של מנגל וכו'.

כיצד יש לנהוג בכלי בו מבשלים גם בעזרת נוזלים וגם בצליה, לדוגמא: מחבת?

למנהג הספרדים:  הולכים אחרי רוב שימושו. אם בדרך כלל משתמשים בו לצורך  בישול עם נוזלים, די בהגעלה.

למנהג האשכנזים: גם אם השתמשו בכלי פעם אחת לצורך צליה – יש להכשירו על ידי ליבון.

      מהי הגעלה: טבילת כל הכלי במים רותחים בעת רתיחתם.

      מהו ליבון: ליבון קל -   מניח על הכלי נייר ומחמם את הכלי באש עד שהנייר שעליו יישרף.

                                             ליבון קשה – חימום הכלי  באש, עד שיצאו ניצוצות מהכלי.

כלים שיש עליהם חלודה  והכשרתם על ידי הגעלה – אי אפשר להגעיל. יש ללבן את הכלי במקום החלודה ורק אחר כך להגעילו.

אין להשתמש בכלי עשרים וארבע שעות לפני הכשרתו ולדעת הר' עובדיה יוסף אין צריך להמתין כלל.

כלים שלהם ידיות מפלסטיק וכו' – יש לנקות היטב בעזרת מחט או קיסם מסביב לידיות הכלי.

לכן:

סירים: סירי אלומיניום, נירוסטה וכו' מכשירם בהגעלה. את הידיות החיצוניות של הסיר, יש לנקות היטב.

מחבתות: למנהג ספרדים   – די  בהגעלה.

               למנהג אשכנזים – יש ללבן. לפיכך אי אפשר להכשיר מחבת טפלון.

 סכו"ם, מצקות : כנ"ל.

 כלי פלסטיק: יש הנוהגים שלא להכשיר. הנזקק לכלים אלה יגעילם. ויש מוסיפים שיעשה כן שלש פעמים.

 כלי  זכוכית רגילה:  מנהג הספרדים – די  בשטיפה והדחה.

                            מנהג אשכנזים – אם שמושם בצונן, יש להשרות ג' ימים  ואם שימושם בחמץ חם  נהגו שלא להכשיר.

כלי זכוכית דורלקס, פיירקס, קורל, ארקופל, הרמוניה:

                                          מנהג ספרדים -   הגעלה ברותחים.

                                           מנהג אשכנזים -  הגעלה ג' פעמים. ואין להכשיר אם אופים בהם מאכלי חמץ.

 כלי חרס, פורצלן, חרסינה וכו': אין אפשרות להכשירם.

 טרמוס: הגעלה.

 בקבוק לתינוקות: אם משתמשים בו בחמץ, ראוי להחליפו לפסח.

 מפת שולחן: די בכיבוס.

מקרר: יש לנקות, אבל לא צריכה להיות הרבה עבודה. כמובן שיש להפשיר את המקפיא ולנקותו. אגב, לכתחילה יש לאכול את כל החמץ לפני פסח, אך לפעמים נשאר חמץ יקר, כגון מוצרים קפואים: עוטפים בכמה עטיפות, כותבים "חמץ" באופן בולט, סוגרים היטב, שמים פנימה במקפיא וכוללים במכירה.

פלטה חשמלית: עירוי מים רותחים ישירות מהאש, או ציפוי בנייר כסף עבה.

מטחנת בשר: פירוק המטחנה, ניקוי יסודי בחורים ובסדקים, הכנסת כל החלקים למים רותחים שעל האש. רצוי לעשות "ליבון" לחלק המנוקב בנקבים דקים.

שיניים תותבות: ניקוי היטב שלא יישאר בהם שום חשש חמץ, וטוב לערות עליהם מים רותחים מהקומקום או מהסיר.

מגבות לכלים: אם אין מגבות מיוחדות לפסח עבור הכלים, אפשר להשתמש במגבות של כל השנה, אם עברו כביסה.

מפות שלחן לפסח: מותר לגהץ אותם עם המגהץ בו משתמשים במשך כל השנה.

בגדים, שמיכות, וכו': לכבס.

כיסי המכנסיים והמעילים: אם לא מכניסים לשם חמץ אין צריך לבדוק. אם מכניסים חמץ לכיסים (בפרט ילדים) יש צורך למשש מבחוץ כדי לוודא שאין חתיכות כזית חמץ או חמץ חשוב (לדוגמא "ביסלי"), כל זה אם אין מתכוונים להכניס אוכל לכיסים אלו בפסח, אך אם מכניסים אוכל לכיסים בפסח (בפרט ילדים) יש צורך לנער את הכיסים אפילו מפירורים, ולדעת הר' בן-ציון אבא שאול די בכיבוס כיון שהוא פוסל אותם מאכילת כלב.

ספרים: ספרים שעולים על שולחן אכילה, כגון ברכונים, סידורים וכד', כיון שמכילים בהם פירורי חמץ, צריך לשים אותם עם כלי החמץ, ולמכור את החמץ שבתוכם. שאר ספרים שלא יעלו על השולחן בפסח לא צריך לבדוק אבל אין להשתמש בהם על שולחן בשעת אכילה או על יד אוכל. ואם בדקן מותר להביאם לשולחן.

צעצועים: אם יש בהם חמץ הראוי לאכילה, צריך לנקות ולהוציא; באם לא ניתן להוציאו, יש לפסול אותו מלהיות ראוי לאכילה. אין צורך לקרצף את הצעצועים. ולדעת הרב עובדיה יוסף, אין צורך לנקותם מפירורים קטנים ומחמץ המרוח עליהם, כיון שאין בהם כזית, אלא שאין להביאם בפסח על השולחן, שמא יפלו הפירורים לתוך מאכלו, ויאכלם בפסח.

בדיקת החדרים: אסור לברך את הברכה (על ביעור חמץ) לפני ליל י"ד. לכן, צריך להשאיר לפחות מקום אחד המכיל חמץ ללא בדיקה עד ליל בדיקת חמץ, כדי שלא תהיה ברכה לבטלה. אבל אם הבית כולו נקי לגמרי לפני ליל י"ד, נוהגים שאחד מבני הבית מצניע כמה חתיכות חמץ ואז אפשר לברך.

 

המקורות:

http://www.yahadoot.net/item.asp?id=412&cid=16

http://www.yahadoot.net/item.asp?cid=16&id=413

http://www.daat.ac.il/daat/shabat/pesach/aviner.htm

http://www.ypt.co.il/show.asp?id=19844

http://www.yahadoot.net/item.asp?id=166&cid=16

ספרי "אור לציון".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

קישור קבוע למאמר הזה: http://forum.he.emorproject.org/?p=95

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

אתם יכולים להשתמש באפשרויות ותגי ה-HTMLהבאים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>