«

»

הדפס פוסט זה

שתי שאלות – אחת בהלכה ואחת במחשבה מעניין יום הזיכרון לשואה

שתי שאלות מעניין יום הזיכרון לשואה

מתוך שו"ת בני בנים (חלק ב' סי' כ"ג) מאת הרב יהודה הרצל הנקין

א.      האם אין מניעה הלכתית לקיים את יום הזיכרון לשואה בחודש ניסן שהוא חודש שאין מספידים בו?

ב.      האם אין לתלות אשמה במנהיגי ורבני קהילות אירופה שלא צפו את שאירע והורו לבני קהילתם להגר משם בטרם עת כפי שעשו כמה אנשים פרטיים ומשפחות?

תשובות

א.      אילו שאלו אותנו לא היינו קובעים הזיכרון בחודש ניסן דווקא. ומכל מקום אינו איסור. והדין שאין מספדים כל חודש ניסן מיירי תוך ז' ימים או תוך שנה מיום המיתה – עיין ביורה דעה סימן שצ"ד ובאורח חיים סימן תקמ"ז סעיף ה' – מה שאין כן אחרי ב' דורות, אינו אלא הזכרת נשמות ומותר.

ועוד, לפי מה שחילקו הב"ח וחידושי הלכות באורח חיים סימן תק"פ בין תענית שנקבעה לזכר מאורע שאירע ביום מסוים ולכן אין לדחותה, לבין תענית על צרה שלא תבוא, והביאו ראיה מספר הרוקח סימן רי"ב, שבוורמיזא קבעו תענית בראש חודש סיון לזכר גזרה, אם כן שפיר יכלו לקבוע זכירון בכ"ז בניסן שהיה מימי המרד בגטו וורשא.

והנה הב"ח כתב כן לתרץ דברי בה"ג שצמים בא' ניסן, שלא תקשה עליו ממשנה מפורשת במסכת תענית דף ט"ו עמוד א' שאין קובעים תענית בראש חודש, אבל לא טרח לתרץ דברי בה"ג שצמים גם בי' וכ"ו ניסן, אף על פי שלדעת מסכת סופרים פרק כ"א הלכה ג' וד', אסור להספיד ולהתענות כל חודש ניסן, כי מסכת סופרים וספר הלכות גדולות שניהם מימי הגאונים, וגברא אגברא קא רמית. ונמצא שלדעת בה"ג אין איסור תענית בחודש ניסן וכל שכן הספד, ונהי שאין הלכה כן, אבל בזיכרון בעלמא כולי עלמא מודו.

ב.      ובמאמר בתרגום ששלחת, בקש (=מחבר המאמר) להציל את גדולי אירופה מן האשמה שלא חזו את השואה ושלא הורו לבני קהילותיהם להימלט על נפשם בעוד מועד. וגם אחרים התאמצו בזה (=להציל גדולי אירופה), ולדוגמא מי שכתב שהשואה הייתה כגזרה מן השמיים שאי אפשר היה להתחכם ולהינצל ממנה בשום פנים. ולעומתם תלמידי חכמים אחרים הצטערו על דברים אלה וכתבו שיפה השתיקה. ומאן סליק לעילא ואתא ואמר?

ברם איני יודע איזו אשמה היא זו אם לא חזו את העתיד. והיכן מצינו שגדולים אינם יכולים לטעות בענייני כלל ישראל? כי אלמלא הטעויות עוד ישבנו על אדמתנו והקרבנו בבית הגדול, כמו שאמר רבי יוחנן במסכת גיטין דך נ"ו עמוד א' שענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו, עד כאן לשונו. שלא השכיל למנוע מלחמה עם מלכות הרשעה.

ובמסכת גיטין דף נ"ו עמוד ב' בקש רבי יוחנן מאספסיינוס תן לי יבנה וחכמיה וכ"ו וקרי עליה רב יוסף ואיתימא רבי עקיבא מישעיה פרק מ"ד, משיב חכמים אחור ודעתם ישכל, עד כאן לשונו, כי היה צריך לבקש על ירושלים ולא להסתפק ביבנה. הרי שדורות הבאים החזיקו בו שטעה.

והאם הסנהדרין יכולים לטעות אפילו בדבר הלכה? כן פשטות הכתוב בויקרא פרק ד' "ואם כל עדת ישראל ישגו וג"ו" ובבמדבר פרק ט"ו "והיה אם מעיני העדה נעשתה בשגגה וג"ו". ודרשו בתורת כהנים פרשה ד' שהעדה היא סנהדרין.

ועיין במסכת הוריות שכולה עוסקת בפר העלם דבר של הציבור, ועיין בפירוש המשניות לרמב"ם בהקדמה להוריות ובמשנה א' שם, ולא נמצא בחז"ל שפר העלם דבר לא היה ואינו עתיד להיות, כפי שאמרו במסכת סנהדרין דף ע"א עמוד א' לגבי בן סורר ומורה ועיר הנידחת ובית המנוגע.

וכתב בספר החינוך מצווה תצ"ו: אפילו יהיו הם טועים בדבר אחד מן הדברים, אין ראוי לנו לחלוק עליהם, אבל נעשה כטעותם, עד כאן לשונו. ואלמא שהם יכולים לטעות, ורק מצוה להישמע להם למרות זאת. ועיין במצווה ק"כ.

וכן כתב בדרשות הר"ן דרוש ה' נוסח ב' ודרוש ז' לעשות כדבריהם, הן שיסכימו לאמת או להפכו.

ועוד כתב בספר החינוך מצווה תצ"ו: ואל יאמר בעל המחלוקת היאך אתיר לעצמי ואני יודע בוודאי שהם טועים וכ"ו, עד כאן לשונו. והוא מלשון הרמב"ן בהשגות לספר המצוות שורש א', ובמצווה ע"ח כתב ואפילו לא יבואנה לפעמים אל האמת חלילה, עליהם יהיה חטאת ולא עלינו, וזה העניין שאמרו רז"ל בהוריות שבית דין שטעו בהוראתם וכ"ו, עד כאן לשונו.

ומה שבמצווה תצ"ו כתב שאפילו יהיה כן, הוא מצווה להאמין להם, אין כוונתו להאמין להם שלא טעו, שהרי כתב שיודע בוודאי שהם טועים. אלא פרושו: לסמוך עליהם ולאשר שההלכה כמותם אפילו יטעו, וכמו שהביא בסמוך ממעשה רבי יהושע עם רבן גמליאל.

והנה בכמה ענייני העולם החוש מכחיש מה שמסופר בתלמוד, וכגון ברפואות. ותרצו הראשונים שנשתנה הטבע, ולא תרצו שנכחיש החוש, ושבדברים אלה אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל שמע להם כי זה לא נאמר אלא בדרי התורה, כמו שכתוב "על פי התורה אשר יורוך". וכן פירשו כל הראשונים שהכתוב מיירי בדברי תורה. בספר המצוות, עשה קע"ד: לעשות – כל מה שיצוו מאיסור והיתר וכ"ו. ובהשגות לשורש הראשון: אין הלאו הזה לא תסור אלא במה שאמרו בפירושי התורה. ובספר החינוך מצווה תצ"ו: ועובר על זה ופורץ גדר, בכל מה שלמדונו רבותינו בפירושי התורה, כגון באחת מי"ג מדות או בדבר שהוא אסור מהלכה למשה מסיני וכ"ו.

ולפי זה תבין דברי הרמב"ם בהלכות שגגות פרק י"ד הלכה גק שכתב: הורו בית דין שיצא השבת, לפי שנתכסית החמה, ודימו ששקעה החמה ואחר כך זרחה, אין זו הוראה אלא טעות, וכל שעשה מלאכה חייב וכ"ו וכן אם התירו בית דין אשת איש להינשא לפי שהעידו בפניהם שמת בעלה ואחר כן בא בעלה, אין זו הוראה אלא טעות וכ"ו. והקשו במשנה למלך שם ובלחם משנה פרק ה' הלכה ה' שאפילו אינה טעות, הלא יחיד שעשה בהוראת בית דין חייב. ולעניות דעתי השמיענו הרמב"ם כי מה שהורו שהשמש שקעה או שהבעל מת הוי טעות במציאות, ולכן אפילו עם הארץ, כיון שראה את השמש או את הבעל אינו רשאי לסמוך על בית דין.

ושונה ענייני העולם מענייני התורה, כי בענייני התורה, הראשונים הם כמלאכים, ובפרט שהם קרובים יותר לנתינת התורה ולדברי רבותינו כל אחד לפי דורו. אבל בענייני העולם, ככל שעוברים הדורות נלמד יותר מהי הנהגת הקב"ה בעולמו. ומכל מקום, להסיק ממה שקרה על מה שיקרה בעי חכם ונבון. ובמסכת תמיד דף ל"ב עמוד א' אמרו איזהו חכם – הרואה את הנולד. פירוש: הרואה את מה שכבר נולד. כי הסימנים למה שיבוא כבר קיימים, ורק צריך בינה להבחין בהם. ובמסכת אבות פרק ד' משנה א' אמרו: איזהו חכם – הלומד מכל אדם. ונראה דהיינו הך מה שאמרו במסכת תמיד, כי החכם מתבונן בכל אנשי דורו צדיק ורשע וכ"ו להבחין מה יוליד יום.

והנה האותות למה שאירע באירופה היו קיימות מראש, ואולם מי הוא זה שידע בשעתו?

ורק אחרי המעשים נוכחו.

ויש לפרש כן בישעיה פרק מ"ד: משיב חכמים אחור ודעתם יסכל. כלומר שעשאם חכמים רק בהסתכלות לאחור. ועל כן שפיר אפשר שהגדולים לא חזו את השואה, אבל אשמה אין.

ואם לא נסמוך על אלה, על מי נסמוך? כלשון ספר הכוזרי.

וגם לעתיד, אין לנו אלא גדולי זמנינו, ובתנאי שיתייעצו כראוי, כמו שאנו מתפללים השיבה שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה. כי דרושים שופטים במשפט התורה, ויועצים בענייני העולם. וכמו שאמרו במסכת ברכות דף ג' עמוד ב' שנועצים באחיתופל מלבד מה שנמלכים בסנהדרין.

כתבתי דברים אלה בזמנים קשים בהווה, ומן העבר חזיתי חזיונות איני יכול לסבלם. נשבר ליבי בקרבי עם סיום משפט אותו רשע,

ואין לנו אלא אבינו שבשמים, ואשרי אדם מפחד תמיד.

קישור קבוע למאמר הזה: http://forum.he.emorproject.org/?p=116

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

אתם יכולים להשתמש באפשרויות ותגי ה-HTMLהבאים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>